החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

אין חולק כי ביום 18.2.09 ארעה תאונה בחניון פתוח, עת התנגשה המלגזה שבבעלות הנתבעת 1 בדלת משאית קירור שבבעלות התובעת, אשר הגיעה כדי לפרוק סחורה במקום. התאונה ארעה בעת שהמלגזה היתה נהוגה ע"י נהגה, העד מטעם הנתבעות, אשר נסע בסמוך לדופן המשאית.

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה, האם בעת פגיעת המלגזה בדלת המשאית, היתה הדלת תפוסה על התופסן וצמודה לקבינה, לאחר פתיחתה לצורך פריקת סחורה, או שלא הוצמדה כהלכה בתופסן ועל כן הועפה פתאומית ע"י הרוח ופגעה במלגזה בעת נסיעתה.

עדי התביעה לא היו נוכחים ברגע התאונה, מאחר שנהג המשאית היה במחסן בעת קרות התאונה ואילו עוזר הנהג היה בתוך ארגז המשאית לצורך פריקת סחורה, אך הנהג העיד כי פתח את הדלת והצמיד אותה כהלכה בתופסן, וכי אלמלא היתה מוחזקת ע"י התופסן, היתה הדלת חוזרת אוטומטית למצב של סגירה מלאה. זאת בהתאם למנגנון הפתיחה והסגירה של הדלת, המוכר לו מנסיונו הרב עם המשאית.

מנגד העיד עד ההגנה, כי חלף בנסיעה בצמוד למשאית, כשבאופן פתאומי השתחררה הדלת מאחיזתה עקב משב רוח, ופגעה בדופן המלגזה.

עדותו של נהג המלגזה אינה משכנעת בהיתכנותה הלוגית, מאחר שמדובר בדלת כבדה ולא בעלה הנידף ברוח, ולכן סביר בעיני לקבוע כי אילו לא היתה הדלת תפוסה כהלכה בתופסן, כטענתו, היתה משתחררת מיד ולא מחכה ל"משב רוח". לפיכך אני דוחה את גרסת עד ההגנה.

בנסיבות אלה, סבירה יותר מסקנתם של עדי התביעה, כי נהג המלגזה ניסה לעבור בין המשאית לבין משאית אחרת שחנתה בסמוך, אך לא העריך נכון את המרווח ועל כן פגעה דופן המלגזה בדלת ועיקמה אותה.

לא מצאתי תימוכין מספיקים לטענת ההגנה, כי תופסן הדלת לא ניזוק ועל כן ניתן להסיק שהדלת לא היתה תפוסה בתופסן בעת קרות ההתנגשות. החלק המתועד בתצלומים הינו רק חלק אחד של התופסן, ואין להסיק מהם כי החלק האחר לא ניזוק. כך גם לגבי חווה"ד השמאי, שהרי הדלת הוחלפה בשלמותה.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעות אחריות לתאונה.

לעניין הנזק, אמנם השמאי שערך את חווה"ד נפטר ולא היה יכול להעיד על חוות דעתו, אך מדובר במסמך שנערך במהלך העבודה הרגיל ואשר עוסק רק באומדן הנזקים מבחינה כספית, כאשר לגבי עצם קיומם של הנזקים, קיימים גם תצלומים. לפיכך אין מניעה להגיש את חווה"ד ולהסתמך עליה.

לעניין נזקים קודמים של הדלת, הרי שהשמאי לקח בחשבון את הבלאי הקודם של הדלת בחוות דעתו.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כמו כן אגרת המשפט כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

ניתן היום, א' אדר תשע"ג, 11 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.